בנק הפועלים בע"מ-סניף ראשי נ' החברה המנהלת של רום קרן ההשתלמות לעובדי הרשויות המקומיות בע"מ

החלטה

1. לפנינו שתי בקשות מטעם המבקש (להלן – הבנק) לאישור עיקול אצל המשיבות.

הואיל ובשתי הבקשות מתעוררות בעיות משפטיות זהות – אוחד הדיון בהתאם להחלטה מיום 5.6.13, ובהסכמת הצדדים - ניתנה אפשרות להגיש טיעונים משלימים על אלה שנטענו על ידי הצדדים.

2. הבנק הגיש ביום 14.11.12 תביעה כנגד עזבון המנוח אביבי דוד ז"ל ואביבי מריאנה (להלן – החייבים) בשל חוב בסכום של 114,208 ₪ (ת.א. 25057-11-12).

במסגרת התביעה, הגיש הבנק בקשות לעיקול זמני של כספים ו/או זכויות של החייבים המצויים אצל המשיבות, שהן חברות מנהלות של "קופות גמל" כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה – 2005 .

3. המשיבות השיבו כי הכספים המצויים אצלן אינם בכלל העיזבון, וזאת מכוח הוראות סעיף 147 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 (להלן – חוק הירושה), אשר קובע:

"סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי

חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים , או על פי עילה דומה, אינם

בכלל העיזבון זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון".

לטענת המשיבות, סעיף 147 האמור מוציא מתחולת העיזבון כספים וזכויות כמפורט בו, ובהיעדר התניה מפורשת לעניין זה מצד העמית – לא ייכללו כספים אלה בין נכסי העיזבון, אף על פי שגם הם, כיתר נכסי המוריש , עוברים עם מותו.

לפיכך, חלוקתם של כספים אלה אינה נעשית בהתאם לדיני הירושה והם אינם מתחלקים בין היורשים, אלא משולמים בהתאם להוראה שנתן העמית בחייו, אם במסמך ההצטרפות לקופה ואם בדרך אחרת.

המשיבות מבססות את עמדתן על פסיקת בית המשפט העליון בע.א. 477/79 עזבון בכר שלום נ. בכר מיום 27.7.81 (להלן – פרשת בכר) וכן על פסיקה מאוחרת יותר לפיה סעיף 147 לחוק הירושה חל הן על כספים בקופת גמל שנועדו לחיסכון (שהעמית זכאי להם בחייו) והן על זכויות המיועדות להשתלם רק עם פטירת העמית, והמלים "עקב מותו של אדם" בסעיף האמור אינן באות לצמצם את תחולתו של הסעיף לכספים שהעילה היחידה לתשלומם היא פטירתו של אדם.

4. עוד נטען על ידי המשיבה 1 , כי זכויותיהם וחובותיהם של החברים בקרן השתלמות נקבעות על פי התקנון , אשר מהווה חוזה.

בסעיף 12.7 לתקנון נקבע במפורש כי כספי עמית שנפטר אינם שייכים לעיזבון , אלא שייכים למוטבים של העמית שנפטר, וככל שלא מונו מוטבים – ישולמו הכספים למוטבים שהם שאיריו, ובהעדר שאירים – למי שנקבע על פי צו ירושה או על פי צו קיום צוואה.

5. המשיבות טוענות כי הבנק עושה ניסיון שהוא בבחינת "קפיצת דרך", ושעניינו למעשה תקיפה ישירה של סעיף 147 לחוק הירושה , וזאת באופן גורף (להבדיל מתקיפה עקיפה שנועדה לבדל מקרה נתון), והדבר לא מסור לבית משפט אזרחי.

לטענתן, במסגרת הבקשה עותר הבנק לשינוי המצב המשפטי הקיים, שנקבע בהלכה ברורה של בית המשפט העליון, אשר מחייבת בהתאם לסעיף 20 לחוק יסוד: השפיטה.

6. עוד נטען בהקשר זה, כי גם אם נלך לשיטת הבנק (המוכחשת מכל וכל על ידי המשיבות), הרי שעמדה זו עומדת בסתירה חזיתית להוראת דין מפורשת (סעיף 147 לחוק הירושה), אשר ניתן לשנותה באמצעות חקיקה בלבד.

7. כתוצאה מעמדת המשיבות – הגיש הבנק את הבקשות שלפנינו לאישור העיקולים.

הבנק טוען כי לא ייתכן שקופות הגמל יהוו מקלט לנכסי החייבים מפני נושיהם, מקום שרציונל ההגנה הסוציאלית על בני משפחתו של המנוח אינו קיים.

8. הבנק טוען כי המצב המשפטי ביחס לסוגיה שלפנינו אינו ברור לאישורו, וכל שמבוקש הוא כי בית משפט זה יכריע בסוגיה אשר, לטענתו, לא הוכרעה עד כה בפסיקה.